היבטים אידיאולגיים ופוליטיים בחינוך (ניתן במסלול התואר השני לניהול ומנהיגות ובמסלול ה M.Teach).
פדגוגיה בלתי פורמלית (ניתן במסלול התואר השני לניהול ומנהיגות ובמסלול ה M.Teach).
סמינריון חינוך ושינוי חברתי עוסק במדיניות חינוך, פדגוגיות חדשניות, חינוך פרוגרסיבי, פדגוגיה לא פורמלית, חינוך לדמוקרטיה ולצדק חברתי, מדיניות הכשרת מורים ועוד. חוקר את הפרטת החינוך במסגרת קבוצת "הפרטה, רגולציה ואחריות המדינה" המתנהלת במרכז לצדק חברתי ע"ש חזן במכון ון ליר בירושלים.
מאמרים
חינוך
ב-6.1.2076 צפוי ליקוי חמה מלא על פני כדור הארץ. המדע יכול לחזות במדויק
כי ביום זה, בשעה 27:07:10, [...]" והשמש / כבתה בעריפיה [...]" (הומרוס, 1987, עמ' 395). באותה שנה,
הילד שנכנס בראשית שנת הלימודים הנוכחית בעיניים בורקות לכיתה א', אמור להשלים את תפקודו בעולם העבודה
(על פי הסדרי גיל הפרישה הנהוגים כעת). בעוד שאת היכולת לחזות את מהלכו של ליקוי החמה פיתחנו כבר בעת העתיקה, אנו נותרים גם היום חיוורי פנים וחסרי יכולת חיזוי בנוגע לדמותו של העולם בשנה זו.
חינוך
אריסטו הגדיר את בני האדם כ"בעלי חיים פוליטיים"(זואון פוליטיקון). אימוץ הגדרה זו מוביל לציפייה שלטבע האנושי הפוליטי יהיה מקום בתהליכי ההתחנכות והלמידה באשר הם. אולם במציאות החינוכית ניכר כי כל חיבור בין פוליטיקה לבין חינוך טומן בחובו רגיות ומעורר מתחים ומאבקים רמים.
חינוך
אנדי הארגרייבס ומייקל פולן הם ה"לנון ומקרטני" של החינוך; צמד אקטיביסטים אקדמיים הפועלים יחד בשדה המחקרי והמעשי של החינוך כבר עשרים שנה ומתרכזים בשינוי בית הספר. את דרכם המשותפת הם החלו בטרילוגיית ספרים שכותרתם מתחילה ב:What's Worth Fighting for in..." ("על מה כדאי להילחם ב..."), והפרסום המשוצך האחרון שלהם ראה אור ב-2012: Professional Capital: Transforming Teaching in Every School ("הון מקצועי: שינוי ההוראה בכל בית ספר").
חינוך
במהלך חג הפסח האחרון התבשרנו על ראשיתה של הזרמת גז ממאגר תמר למשק הישראלי. המשק חגג את הבשורה כראוי. מאז הקידוח הניסיוני הראשון באותו מאגר ב-2008 המשק לא ידע שעתורות גז עשירות רובצות סמוך אליו. כך גם בחינוך: מערכת החינוך צמאה לפדגוגיה אחרת.
חינוך
ספרה החשוב והמעניין של כלת פרס ישראל, פרופ' מרים בן-פרץ, מציג גישה הוליסטית לעיצוב מדיניות החינוך, ולמעשה מניח מצע להבניית תהליכים משמעותיים לשיפורה של מערכת החינוך לנוכח האתגרים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים העכשוויים והעתידיים העומדים לפניה.
חינוך - קיבוצי
במחקר ובמעשה החינוכי רווחת ההתעמקות בממדי יעילות ומועילות. רבים ממקדים את מבטם בשיטות, במודלים ובשלל מנגנונים להערכתם ולמדידתם. אני מבקש לכוון כאן אלומת אור לזירה מדוברת קצת פחות, שיש מקום להעניק לה יתר תשומת לב ודעת - זירת מטרות החינוך.
חינוך - הפרטה
בזמן שרוב המחאה נגד התקציב התרכזה במע"מ על הפירות וברפורמה בקרקעות, במערכת החינוך הונחלו קודים של כלכלת שוק. בהיעדרו של כוח חינוכי ופוליטי שיעמוד על משמר החינוך הממלכתי, על הסדריו הארגוניים ומהותו הפדגוגית, סביר שמהלכי היישום של המדיניות החדשה-ישנה יתקדמו בלא הפרעה.
חינוך
בעיירות הפיתוח אין סיכוי למובטלים-עניים לצאת מהמצב הקשה שבו הם נתונים, בגלל שמפעלים חדשים לא נפתחים. הבעיה אינה רק אבטלה ושאין איפה לעבוד, יש עוד מגבלות. לפעמים למובטלים אין השכלה גבוהה, אין מקצוע, אין בריאות (מחלות שונות, לפעמים פיסיות, לפעמים נפשיות). לפעמים אתה כבר מעל לגיל 40 שנה או 50, ואז לא מקבלים אותך לעבודה. או שאתה משתמש בסמים קשים, או שאתה נגוע באלכוהוליזם ואז אינך יכול לעבוד, באופן אוטומטי אתה נכנס להבטחת הכנסה, שזה דמי קיום, ואז אתה ומשפחתך לא חיים ולא מתים, ככה, הראש צף מעל המים.
חינוך - הפרטה - פדגוגיה חברתית
בעשור האחרון, ניכר גידול משמעותי במעורבותם של ארגונים פרטיים שונים בבתי הספר בפרט, ובמערכת החינוך, בכלל. בדיון הציבורי נוטים להדגיש את המשמעויות הכלכליות של תהליכי ההפרטה, קרי, את העובדה שככל שאספקתם של שירותי חינוך תועבר מידי המדינה לידיים פרטיות כך ייווצרו פערים ברמת שירותי החינוך, וממילא אלו שידם משגת יזכו בשירותים איכותיים יותר.
חינוך
הרשימה הבאה נכתבה בעיצומה של שביתת המורים, באחד מהשלבים שבו נדמה היה כי נרקמת הסכמה בין הצדדים. הרשימה נשלחה לשרת החינוך ולחברי כנסת והופצה ברחבי האינטרנט. בימים אלה, כאשר בית הדין הארצי לעבודה כפה את סיומה של השביתה ובעת שההסכמות בין הצדדים נדמות כרחוקות מאי פעם - נראה שההצעה המסורטטת בשורות הבאות עשויה להיות רלוונטית.
חינוך
סיומו של המאבק יגיע מחר, ואם לא מחר אז מחרתיים. אז תצעדו בחזרה לכיתות כאשר באמתחתכן רפורמה מוסכמת ובתרמילכן שאריות מיום אתמול: חולצת טי שרט מודפסת, פליירים, גזרי עיתון, תמונות ושאר חוויות וזיכרונות מהמתרסים. בשונה משביתות המורים הקודמות, הפעם הפגנתן מעורבות מרשימה והובלתן פעילויות מחאה יצירתיות תחת כל עץ רענן.
חינוך
לאחר משא ומתן ארוך, נחתם בשלהי שנת הלימודים האחרונה הסכם בין הממשלה לבין הסתדרות המורים, שזכה למיתוג 'אופק חדש - מפנה בחינוך בישראל'. ראש הממשלה אהוד אולמרט, שרת החינוך יולי תמיר, ומזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן, הכריזו בחגיגיות על מתווה עקרונות לרפורמה יסודית במבנה מערכת החינוך הישראלית ובשכרם של המורים.
להחזיר הוראה ליושנה, הד החינוך 2007
חינוך
מעמדם המקצועי של המורים בשפל, על כך אין חולק; השכר נשחק, מספרם היורד של המועמדים למסלולי ההכשרה, מיעוט ההורים המאחלים לילדיהם קריירה של מורים, ועוד. מקובל למקד את תשומת הלב בסוגיית השכר ותנאי העבודה של המורים ולטעון שרק שיפור ניכר בהם יוביל לשינוי המיוחל.
חינוך
במסיבה לרגל הצגת הבכורה של המחזה "כנרת, כנרת" שנערכה במועדון מילוא בכיכר דיזינגוף בתל-אביב, דיבר נתן אלתרמן על דמותו של ד"ר ברוך בן יהודה ששילב במחזהו. אלתרמן אמר שהתרשם עמוקות מאישיותו הכובשת של בן יהודה וטען שהצליח להחדיר ללב הבורגנות של הגימנסיה הרצליה את הרוח הפועלית של העלייה השנייה.
חינוך - ממלכתי
מערכת החינוך הממלכתית בישראל הולכת ומידלדלת, ואוכלוסיות שלמות מייצרות לה אלטרנטיבות הנשענות על תקציבי מדינה. החרדים מכיוון אחד, האוכלוסיות החזקות מהשני והמגזר הערבי מהשלישי, נוגסים במערכת ומתרחקים ממנה. ניר מיכאלי מסביר כיצד הפך החינוך לקורבן של תהליכים חברתיים וכלכליים עמוקים.
חינוך
שלום רב וברוכה הבאה לכס משרד החינוך, כפי שאת בודאי יודעת, קיבלת לידיך מערכת עם כשלים לא מעטים. כדי להקל עליך את הכניסה תפקיד הנה פרוט של המצב הקיים במערכת החינוך בראשה את עומדת...
חינוך - דמוקרטי
אין להשלים עם החינוך הרווח מחד, או להתפתות לחינוך דמוקרטי מאידך. הכרחי ללמוד לעצב ולפתח דגמים חינוכיים אחרים שמעניקים משמעות גם לאדם וגם לחברה - ובעיקר ליחסי הגומלין ביניהם.
הפרטה
מערכת חינוך ציבורית, שהשתכללה והתרחבה כחלק מצמיחתה של מדינת הרווחה, מהווה את חוט השדרה של הדמוקרטיה המודרנית. החינוך הציבורי מופקד על מימוש הזכות לחינוך, שהיא אחת מהזכויות החברתיות הבסיסיות שעל המדינה לספק באופן אוניברסלי, והיא נכללת באמנות ובהכרזות בינלאומיות
חינוך
'מחולל פוסט מודרני' הוא פרויקט אינטרנטי שמאפשר לייצר בלחיצת כפתור וירטואלי טקסט פוסט מודרני בעל חזות אותנטית אך נטול כל משמעות. האתר מערבל באופן רנדומאלי בנק של מילים אופייניות, בונה מהן משפטים מורכבים, מוסיף קצת שמות מוכרים וקישורים פיקטיביים, והרי לכם הגות פוסט מודרנית 'תקנית'. נדמה לעיתים שכתיבתו של ד"ר אילן גור זאב יכולה היתה להשתלב באתר זה בטבעיות. כתיבתו של גור זאב מסורבלת, עמוסת מינוחים עצמאיים ומתובלת במלאי של מושגים לועזיים שלא תמיד קל לעקוב אחרי הקשרים ביניהם. הבנת הרעיונות מצריכה בדרך כלל קריאה חוזרת ונשנית.
חינוך
שני המושגים שעליהם אני רוצה לדבר – "מנהיגות חינוכית" ו"העצמת מורים" – בעייתיים ושחוקים. נדמה שהכול נושאים את המושגים האלה על ראש שמחתם, אך למרות זאת הם נותרים פעמים רבות בגדר סיסמה חלולה. הבעייתיות צפה במיוחד לאור פער שנחווה ומדובר על ידי מורים ומנהלים בין מציאות של יעדים מדידים, הישגים או הערכה אינטנסיבית, לבין הדיבור המנהיגותי מלא ההילה אך המעורפל, שנדמה שהוא מנותק מהמציאות. הפער הזה מוליד פעמים רבות מִ רמור, שחיקה או ציניות.
חינוך - אוטופי
בעשורים האחרונים, רווחת ההבנה, בעיקר בין העוסקים באוריינות אך גם מעבר לכך, שמערכת החינוך יכולה להקנות לתלמידים כלים לשחרור. מערכת החינוך האידיאלית, האוטופית, יכולה להוות כוח, לתת דרך "לעלות מעלה, לצאת החוצה, לחדור פנימה" ולהוות, בכך, תנאי חיוני לחופש כדברי ג'נט אמיג. או, בית הספר יכול לאפשר את "זכות ההבעה-העצמית והבעת-העולם, זכות היצירה והיצירה-מחדש, להחלטה ולבחירה, ולבסוף – להשתתפות בתהליכים היסטוריים שעוברת החברה" לדבריו של פאולו פריירה. כיצד יכולה מערכת החינוך להשיג את היעדים האלה?
פדגוגיה חברתית
חשיבות החינוך בדרך לחברה טובה יותר, ברורה לכל. אבל – כיצד יוצרים קשר אמיתי בין תיקון חברה לחינוך? כיצד מחנכים לביקורת המצב הקיים שאינה רק מפרקת אלה גם בונה? מה הדרך לחינוך שמזמן חשיבה על סדר חברתי טוב וצודק יותר, אבל גם אפשרי? שלוש תפישות חינוכיות המתקיימות בישראל אינן נותנות תשובה מספקת אך מהוות בסיס לתפישה חברתית-פדגוגית חדשה.
פדגוגיה חברתית
מורה מן המניין, שתנסה לברר לעצמה את תפקידה, את סמכויותיה ואת ייעודה החינוכי, תיתקל בעדויות סותרות שסביר שיותירו אותה בבלבול ובמבוכה: לחנך או ללמד? מחד, כבר מהכינוי של המערכת בה היא פועלת ושל המשרד הממשלתי שמופקד עליה, עולה המסר על פיו עליה לראות את עצמה קודם כל כמחנכת בישראל. ככזו בוודאי שעליה להקדיש את מרצה, זמנה ואת זמן תלמידיה לחינוך. מאידך, כבוגרת מסלול להכשרת מורים, היא בעצם חסרת כל הכשרה לחנך. הרכבו של מסלול ההכשרה למורים, שמשרד החינוך מעצב אותו ומפקח עליו, רומז לה על הציפיות ה'אמיתיות' של המערכת בה היא עובדת. עלעול קצר בקלסרי הלימודים המאופסנים אי שם בבוידעם יזכיר לה שהיא למדה מבואות סוציולוגים, פסיכולוגים ופילוסופים כללים וקצרים, שהיא ספגה חופן של דידקטיקה ומתודולוגיה ובעיקר, שזכתה למנות גדושות של היכרות עם תחום ההוראה הייעודי שלה. גם אם תתעקש ותחפש, לא תצליח מורתנו לאתר בארכיון הלימודים האישי שלה כל זכר לעיסוק בתכנים חינוכיים, חברתיים-ערכיים כאלה או אחרים.
פדגוגיה חברתית
לכבוד פתיחתה של שנת הלימודים, ברצוני להזמינכם לסיור מודרך במרכז לפדגוגיה חברתית – מכללה להכשרת מחנכים ובית יוצר לטיפוח רשתות מורים אידיאולוגיות, מסגרת יישומית לקידומה של תפישת הפדגוגיה החברתית במערכת החינוך בישראל. אני מקווה שתיהנו.
הגות
ב21.3 נערך באוניברסיטת תל אביב טקס הענקת תעודות הצטיינות ומלגות לתלמידים מהפקולטה למדעי החברה
(אני הייתי אחד מהם). תעודת הצטיינות מוענקת לתלמידים על פי ממוצע ציוניהם. אך האומנם קיים מתאם בין ה"הצטיינות" המתועדת הזאת לבין מצוינות?
הגות
מחדל המוצב בדרום לבנון הוגדר בפי כל, ובכלל זה הרמטכ"ל, כבעיה נקודתית, כטעות מקומית, כחוסר תפקוד הולם של חיילים ומפקדים יחידים. אני גורס כי הבעיה איננה נקודתית כלל, וכי אירוע המוצב הוא סימפטום לבעיה גדולה ומדאיגה וצריך להדליק אצל כולנו נורת אזהרה נוספת.
כתבים
קבוצות שיתופיות
בשבוע אחד בחורף 2007 התפרסמו בכלי התקשורת שתי ידיעות הנושאות משמעות סמלית בהקשר למגמת התפתחותה של התנועה הקיבוצית – ידיעה אחת סקרה את החלטתה של אם הקבוצות - דגניה א' לעבור מהלך של הפרטה, והשניה בישרה על קבוצה שיתופית צעירה שבחרה לפרוש חסות על האתר ההיסטורי של חצר כנרת ולכונן בה פעילות חינוכית. לכאורה שתי ידיעות סותרות - הראשונה מסמלת את מהלך דעיכתה של התנועה הקיבוצית כאלטרנטיבה אידיאולוגית בעוד השנייה מסמנת את ניצני התעוררותה המחודשים. למעשה מדובר על תהליכים משלימים.
חינוך
בימים אלו עושה את צעדיה הראשונים התכנית הלאומית "ישראל עולה כיתה: עוברים ללמידה משמעותית". תכנית זו חותרת לזמן תהליך למידה שמחולל חוויית צמיחה קוגניטיבית, רגשית וחברתית, המבוססת על רלוונטיות ללומד ולמורה, על מעורבות פעילה ביצירת הידע ועל בניית יכולות ומוטיבציות ללמידה משמעותית עתידית. מטרתה של רפורמה חינוכית זו היא להתאים את מערכת החינוך למאה העשרים ואחת ולהכין את הלומדים למציאות חדשה, מאתגרת ודינמית. נייר עמדה זה מבקש להצביע על "הכנסת הקיימות לליבה" כנתיב מרכזי ביישום רפורמה ברוח זו.
חינוך
שני המושגים שעליהם אני רוצה לדבר - "מנהיגות חינוכית" ו"העצמת מורים" - בעייתיים ושחוקים. נדמה שהכול נושאים את המושגים האלה על ראש שמחתם, אל למרות זאת הם נותרים פעמים רבות בגדר סיסמה חלולה. הבעייתיות צפה במיוחד לאור פער שנחווה ומדובר על ידי מורים ומנהלים בין מציאות של יעדים מדידים, הישגים או הערכה אינטנסיבית, לבין הדיבור המנהיגותי מלא ההילה אך המעורפל, שנדמה שהוא מנותק מהמציאות. הפער הזה מוליד פעמים רבות מרמור, שחיקה או ציניות.
חינוך
נדמה כי אין צורך להכביר מילים על מרכזיותה של האמנות בתרבות האנושית ועל תרומתה ליצירה של חיים עשירים ברגישות, בהבעה ובאסתטיקה.יחד עם זאת המגמות הנושבות בהוויה של מערכת החינוך מצביעות על ההכרח להדגיש את חשיבותה של האמנות בתוכה. בדיון אודות חינוך ואמנות מתמקדים בעיקר ברובד של החינוך לאמנות, ובדברי הפתיחה אתבקש להציג שני רבדים נוספים, חשובים לטעמי לא פחות.
פדגוגיה חברתית
חזון: להחדיר למערכת החינוך פדגוגיה חברתית שתעסוק בחינוך חברתי ביקורתי אוטופיסטי, באמצעות כלים בלתי פורמלים, לשם הבנייה וחיזוקה של דמוקרטיה מהותית, על ידי טיפוחם של מורים מחוייבים אידיאולוגית.
חינוך
מערכת החינוך בימינו מתאפיינת בהדגשת ההישגיות, התחרותיות והמצוינות, בעיקר בתחומי הידע והטכנולוגיה. לשם קידום ההישגים הלימודיים, מדגישה המערכת את האינדיבידואליזציה הלימודית ואת המגמה המרכוזית. גם בישראל גברו מסלולי ההאצה והמצוינות בחינוך. כיווני התפתחות אלה נחשפים בפנינו ללא הרף מעל דפי העיתונות...
קבוצות שיתופיות
בראשית הייתה הפרדה. כך לפחות נדמה. תנועת הנוער הלומד העירוני, ותנועת בני הקיבוצים צעדו במסלולים מקבילים שכמעט בהגדרה היו בלי פוטנציאל למפגש. המחנות העולים וקבוצות הבחירה אמנם פסעו על מסלולים נפרדים אבל בערוצים דומים למדי.
קבוצות שיתופיות
תנועת הנוער "המחנות העולים" נוסדה בשנת 1926 והייתה למעשה תנועת הנוער הלומד החלוצית הראשונה שנוסדה בארץ ישראל. לאורך שמונים שנות קיומה, מאז ראשיתה ועד ימינו מתאפיינת התנועה בשילוב של אווירה אינטימית כמו משפחתית ביחד עם מכוונות פוליטית ומשימתית בלתי מתפשרת, במתן מקום ליחיד ולבחירותיו תוך העמדת תביעה להגשמה ולהתגייסות, בהדגשת התהליך החינוכי הדיאלוגי המשתף הנישא על ברכי מצע ציוני סוציאליסטי ברור. מאפיינים אלה הם אלו שהפכו 'תנועה של חניכים' זו, כפי שחבריה נוהגים לכנותה, לגורם משמעותי בעולם החינוך והנוער ובשדה בניין הציונות בכלל והקיבוץ בפרט.
ספרים שערך
גל פישר וניר מיכאלי
הספר שינוי ושיפור במערכות חינוך כולל שני סוגי מאמרים: מאמרים מתורגמים ומאמרים מקוריים שנכתבו במיוחד לאסופה זו. המאמרים המתורגמים הם נקודות ציון בספרות על שינוי בית-ספרי. הם פורשים לעיני הקורא שורה של תובנות רחבות ומבוססות. המאמרים שבמקורם נכתבו בעברית מתארים ומנתחים בקצרה ניסיונות מגוונים לשינוי בית-ספרי בישראל. מאמרים אלו מקיים דיאלוג עם הנושאים המרכזיים של המאמרים המתורגמים, מעלים שאלות ומציעים הצעות ליישום תהליכי שינוי בית-ספרי בשדה החינוך בישראל.
ניר מיכאלי
אחת לכמה זמן שב ומתלהט הדיון הציבורי בדבר מקומה הראוי של הפוליטיקה במערכת החינוך: האם, ובאילו גבולות, מותר למורים לבטא את עמדותיהם האישיות בענייני חברה ומדינה? האם נכון לעקר את תכניות הלימוד מתכנים ביקורתיים? עד כמה ערים אנו לרבדים של אינדוקטרינציה המסתתרים בין שורותיהם של ספרי הלימוד התמימים לכאורה?
פרקים בספרים
מדיניות ההפרטה הנוהגת מאז שנות השמונים של המאה העשרים שינתה את פני החברה והכלכלה בישראל יותר מכל רפורמה אחרת. אין מדובר רק בסוגיה כלכלית, שכן ההפרטה קשורה קשר הדוק להשקפות עולם בדבר היחסים הרצויים בין המדינה לאזרחיה.
פרק בספר של יובל דרור
חלקו הראשון של הספר מובאים הקדמה, מבוא תיאורטי וכן מאמרים על הרקע ההיסטורי-ביוגרפי של החבורות השיתופיות ועל התגבשותן (מאת יובל דרור, ניר מיכאלי ואלי אברהמי). בחלק השני נידונים הקיבוצים העירוניים (במאמרים מאת עידו אלוני, ארנה שמר, נעמי שמריהו-תור ויונתן אנסון וקרן אנגלשטיין ואורנה גלץ-דודי). בחלק השלישי מובא סיפורן של תנועות הבוגרים של תנועות הנוער במחקריהם של ירון איילון, רונן שחטר, אדם הישראלי וניר מיכאלי ודני רוזוליו ז"ל. בחלק הסיכום נידונים המאפיינים המשותפים לקבוצות השיתופיות בישראל (ניר מיכאלי) וכחלק ממגמה עולמית (אליהו [צצה] רגב); באחרית דבר משרטט יובל דרור תשובות העולות מהספר לשאלות המחקר.
פרק בספר "חינוך- מהות ורוח" בעריכת פרופ' ישעיהו תדמור וד"ר עמיר פריימן.
ההגות והמעשה החינוכיים עוסקים בניסיון לקטלג ולמיין מטרות וחזונות חינוכיים לקטגוריות משותפות. מיונים אלה נועדו למפות את טווחי האפשרויות כמו גם לאתר מכנים משותפים ולחדד התנגשויות רעיוניות מהותיות. אחד מהמיונים המעניינים שרכש מעמד של קלאסיקה במחשבת החינוך ומאכלס מלוא סילבוסים ומאמרים אקדמיים, הוא שרטוט מפת האידיאולוגיות החינוכיות של פרופ' צבי לם.
פרק בספר "ללמוד, להבין, לדעת - מסע בנתיבי ההוראה הקונסטרוקטיביסטית" בעריכת פרופ' ציפי ליבמן.
חינוך לאזרחות דמוקרטית הוא נושא שמעורר לא פעם ויכוחים ומחלוקות, אך נדמה כי לפחות ברמת ההצהרות אין כמעט מי שחולק על חשיבותו. מאמר זה מתמקד ברובד הפדגוגי של החינוך לאזרחות דמוקרטית ומציב שתי טענות מרכזיות. הראשונה היא שתחום זה אימץ בשנים האחרונות את עקרונות הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית ותרגם אותם לפרקטיקות הוראתיות וחינוכיות מגוונות. בכך יכול תחום זה לשמש כמודל למקצועות ולתחומי חינוך נוספים. למרות זאת מבקש המאמר להציג טענה נוספת, שלפיה התחום סובל עדיין ממספר לקויות פדגוגיות מהותיות שלא מאפשרות לו לממש במלואם את עקרונות הקונסטרוקטיביזם.